ערבות אישית לחברה: מה חותמים, מה ההגנות, ונוסח להורדה
בעל חברה בע"מ מניח לעיתים שהחברה מגינה עליו מחובות העסק. אבל ספקים, משכירים של נכסים מסחריים ובנקים מבקשים כמעט תמיד ערבות אישית לחברה מבעל המניות או מהמנהל, ומרגע החתימה החוב של החברה הוא גם החוב שלו. מה שרבים לא יודעים הוא שההגנות המיוחדות שבחוק הערבות לרוב אינן חלות על בעל עניין בחברה. במאמר נסביר מה קובע חוק הערבות, מתי הנושה חייב לפנות קודם לחברה, איך מגבילים את הערבות ומה כדאי לבדוק לפני החתימה. בעמוד יש גם נוסח כללי של כתב ערבות אישית לחובות חברה להורדה ב-Word וב-PDF.
תוכן עניינים
תצוגה מקדימה, עמוד 1כתב ערבות אישית לחובות חברה להורדה
- פרטי הנושה, החברה והערב וזיקתו לחברה
- סכום מרבי ותקופה
- דרישה מוקדמת מהחברה לפי סעיף 8
- אימות חתימה בפני עורך דין
ההורדה חינמית. נבקש כתובת מייל פעם אחת בלבד. הנוסח הוא נקודת מוצא כללית, ויש להתאים אותו לעסקה לפני חתימה.
הורדת הנוסח
הזינו כתובת מייל וההורדה תתחיל מיד
מהי ערבות אישית לחברה לפי חוק הערבות
סעיף 1 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 מגדיר ערבות כהתחייבות של אדם לקיים חיוב של אדם אחר כלפי אדם שלישי. החברה היא החייבת, מי שהיא חייבת לו הוא הנושה, ובעל המניות או המנהל שחותם הוא הערב. הערבות יכולה להיות לחיוב כולו או לחלקו, לחיוב קיים או עתידי, ולחיוב קצוב או בלתי קצוב.
כמה כללים בסיסיים מגבילים את הערבות גם כשאין הוראה מיוחדת בכתב הערבות:
- אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף (סעיף 2).
- הערב אינו חב ביותר מחיובו של החייב, ולא בחמור ממנו (סעיף 4(א)), ואם היקף הערבות מוגבל, הוא חב רק בתחום זה (סעיף 4(ג)).
- כל טענה שיש לחברה כלפי הנושה בקשר לחיוב עומדת גם לערב (סעיף 7(א)).
- הערב שפרע זכאי לחזור אל החברה ולהיפרע ממנה, בתוספת הוצאות סבירות וריבית (סעיף 9).
ערב יחיד וערב מוגן: למה בעל המניות לרוב לא מוגן
פרק ב' לחוק הערבות מעניק הגנות משמעותיות ל"ערב יחיד": הנושה חייב לנקוב בסכום הערבות, לגלות לערב פרטים על ההלוואה לפני החתימה, ולהודיע לו תוך 90 ימים על אי-קיום החיוב. ל"ערב מוגן" יש הגנה נוספת: אי אפשר לתבוע אותו לפני שניתן פסק דין נגד החייב ומוצו ההליכים נגדו.
אבל לפי סעיף 19 לחוק, ההגנות האלה מוגבלות משני כיוונים:
| מי לא מוגן | לפי סעיף 19 |
|---|---|
| ערבות לנושה שאינו עוסק במתן הלוואות | "נושה" בפרק ב' הוא רק מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל |
| ערב שהוא בן זוג או שותף של החייב | אינו "ערב יחיד" |
| ערב שהוא בעל עניין בחברה החייבת | אינו "ערב יחיד", לפי הגדרת "בעל עניין" בחוק ניירות ערך |
ברע"א 550/12 מודל הנדסה חברה לבניין בע"מ נ' שקד (21.7.2013) התחייב מנהל של חברה קבלנית לערוב אישית לכל התחייבויותיה כלפי קבלן משנה. כשהחברה נכנסה להליכי פירוק, טען המנהל שלא ניתן להמשיך נגדו. בית המשפט העליון קבע שהמנהל הוא "בעל עניין" בחברה, ולכן אינו ערב יחיד ואינו ערב מוגן. הוא ערב "רגיל", ולכן לא חלו לגביו חובת ההודעה על אי-קיום החיוב והחובה למצות קודם את ההליכים נגד החברה. פסק הבוררות נגדו אושר.
המשמעות המעשית: מי שחותם על ערבות אישית לחברה שלו נשען בעיקר על ההגנות הכלליות שבפרק א' של החוק ועל הנוסח של כתב הערבות עצמו. לכן הנוסח חשוב במיוחד.
האם הנושה חייב לפנות קודם לחברה
סעיף 8 לחוק הערבות קובע שהערב והחייב אחראים ביחד ולחוד, אבל הנושה אינו רשאי לדרוש מהערב לפני שדרש תחילה מהחייב, אלא באחת מהנסיבות האלה:
- הערב ויתר על הדרישה מהחייב.
- ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק.
- החייב מת, נמצא מחוץ לישראל, או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.
בעניין מודל הנדסה הוסבר שהדרישה המוקדמת פורשה בפסיקה באופן מצומצם: אין צורך לנקוט הליכים משפטיים נגד החייב, ודי במשלוח התראה לחייב זמן קצר לפני הפנייה לערב. עוד נקבע שמשניתן צו פירוק נגד החברה, הנושה רשאי לפנות לערב ישירות.
הרבה כתבי ערבות כוללים ויתור על הדרישה המוקדמת. זה מותר לפי סעיף 8(1), אבל כדאי לדעת מראש שהוויתור מאפשר לנושה לפנות לערב ראשון.
מה משנה את היקף הערבות אחרי החתימה
חוק הערבות קובע כמה מצבים שבהם שינוי ביחסים בין החברה לנושה משפיע על הערב:
| מה קרה | מה קובע החוק |
|---|---|
| החוב הוקטן בהסכם או בוויתור של הנושה | הערב מופטר באותה מידה (סעיף 5(א)) |
| החוב הוגדל בהסכם בין החברה לנושה | אין בכך כדי לשנות את חיוב הערב (סעיף 5(ב)) |
| שינוי אחר בחיוב | הערב רשאי לקיים את הערבות כפי שהייתה, או לבטל אותה אם השינוי יסודי ופוגע בו (סעיף 5(ג)) |
| הנושה גרם לאי-קיום החיוב | הערב מופטר (סעיף 6(א)) |
| ערבות לחיובים עתידיים | הערב רשאי לבטל אותה בהודעה בכתב לנושה כל עוד החיוב טרם נוצר, אבל עליו לפצות על נזק שנגרם מהביטול (סעיף 15) |
סעיף 15 חשוב במיוחד למי שעוזב חברה או מוכר את מניותיו: ערבות כללית לכל חובות החברה בעתיד ממשיכה לחול עד שמבטלים אותה. ההחלטה מתי ואיך לבטל, ומה המשמעות כלפי הנושה, נבחנת לפי כתב הערבות וההסכם.
מה בודקים לפני שחותמים על ערבות אישית לחברה
ההחלטה אם לתת ערבות ובאיזה היקף היא החלטה עסקית ומשפטית שכדאי לקבל אחרי בדיקה. הנקודות שבודקים במסמך:
- סכום מרבי: האם הערבות מוגבלת בסכום, או פתוחה לכל חוב.
- היקף: האם היא מתייחסת להסכם מסוים, או לכל חובות החברה כלפי הנושה, כולל עתידיים.
- תקופה: האם יש מועד סיום, ומה קורה בהארכת ההסכם.
- דרישה מוקדמת: האם יש ויתור על הדרישה מהחברה לפי סעיף 8.
- ריבוי ערבים: לפי סעיף 13, כמה ערבים לאותו חיוב אחראים ביחד ולחוד, אלא אם נקבע אחרת.
- עותקים: לקבל העתק של ההסכם עם החברה ושל כתב הערבות החתום.
הנוסח להורדה: כתב ערבות אישית לחובות חברה
הנוסח שבעמוד הוא נקודת מוצא כללית לערבות של בעל מניות, דירקטור או מנהל לחיובי החברה לפי הסכם מסוים. הוא כולל פרטי נושה, חברה וערב, ציון זיקת הערב לחברה, סכום מרבי, מועד שעד אליו הערבות חלה, בחירה מפורשת לגבי ויתור על דרישה מוקדמת, הפניה להגנות שבסעיפים 5, 7 ו-15 לחוק, ואימות חתימה בפני עורך דין. ההורדה ב-Word וב-PDF חינמית, אחרי השארת כתובת מייל.
סיכום ופנייה לייעוץ
ערבות אישית לחברה הופכת את חוב החברה לחוב אישי, ובעל עניין בחברה אינו נהנה מההגנות המיוחדות של ערב יחיד. סכום מרבי, תקופה מוגדרת, היקף ברור והבנה של סעיפים 5, 8 ו-15 לחוק הם מה שקובע את החשיפה בפועל. ניתן להוריד את הנוסח בעמוד זה, ולפנות למשרד לבדיקת כתב ערבות לפני החתימה או כשמתקבלת דרישה מהנושה. על ערבות בשכירות למגורים ראו כתב ערבות לשכירות.
שאלות ותשובות
בעל מניות שחתם על ערבות אישית לחברה, האם הוא "ערב יחיד"?
ככלל לא. סעיף 19 לחוק הערבות קובע שכאשר החייב הוא תאגיד, מי שהוא בעל עניין בתאגיד אינו נחשב ערב יחיד, וכך גם בן זוג או שותף של החייב. ברע"א 550/12 קבע בית המשפט העליון שמנהל החברה שערב לחובותיה הוא בעל עניין, ולכן הוא ערב רגיל, בלי חובת ההודעה ובלי חובת מיצוי ההליכים נגד החברה.
האם הנושה יכול לתבוע אותי לפני שתבע את החברה?
לפי סעיף 8 לחוק הערבות, הנושה צריך לדרוש תחילה מהחברה, אבל לא לתבוע אותה. בפסיקה נקבע שדי בהתראה לחברה זמן קצר לפני הפנייה לערב. הנושה פטור גם מהדרישה אם הערב ויתר עליה, אם ניתן נגד החברה צו פירוק או כינוס, או אם הדרישה כרוכה בקשיים מיוחדים. לערב מוגן יש הגנה רחבה יותר, אבל בעל עניין בחברה אינו כזה.
מכרתי את המניות שלי. הערבות עדיין בתוקף?
מכירת המניות אינה מבטלת לבדה את הערבות. אם הערבות ניתנה לחיובים עתידיים, סעיף 15 לחוק הערבות מאפשר לבטל אותה בהודעה בכתב לנושה, כל עוד החיוב טרם נוצר, אבל הערב עשוי להידרש לפצות על נזק שנגרם מהביטול. חיובים שכבר נוצרו לפני הביטול נשארים בערבות. כדאי לטפל בכך כחלק מעסקת המכירה עצמה.
החברה והנושה הגדילו את ההסכם בלי לשאול אותי. אני חייב גם על התוספת?
לפי סעיף 5(ב) לחוק הערבות, הגדלת החיוב בהסכם בין החייב לנושה אינה משנה את חיובו של הערב. לפי סעיף 5(ג), שינוי אחר בחיוב משנה את חיוב הערב בהתאם, אבל הערב רשאי לקיים את הערבות כפי שהייתה, או לבטל אותה אם השינוי יסודי ופוגע בזכויותיו. הנוסח המדויק של כתב הערבות קובע את פרטי ההתחייבות.
האם כדאי להגביל את הערבות בסכום?
כן, ברוב המקרים. סעיף 1(ב) לחוק מאפשר ערבות בלתי קצובה, ולערב שאינו ערב יחיד אין דרישה בחוק לסכום נקוב. לכן בלי סכום מרבי בכתב הערבות, הערב עלול לשאת בכל חובות החברה לפי ההסכם. הגבלה בסכום ובתקופה היא הכלי העיקרי שבידי בעל המניות לצמצם את החשיפה האישית.
שימו לב!
התכנים המופיעים באתר זה נועדו לספק מידע כללי בלבד ואינם מהווים ייעוץ משפטי, המלצה, חוות דעת או תחליף לפנייה לייעוץ משפטי פרטני. אין להסתמך על המידע לשם קבלת החלטות משפטיות או אחרות מבלי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי. כל הסתמכות על המידע המופיע באתר נעשית באחריות המשתמש בלבד, ולמשרד לא תהא כל אחריות לתוצאה שתיגרם עקב כך.
עו"ד אור בריגה
ליווי משפטי שקוף - אישי - חדשני
בנדל"ן, הפרטים הקטנים בחוזה הם אלו שבונים או מפילים עסקאות ענק. זכרו, החל מתיקון אפרופים, לניסוח החוזה משמעות כבדת משקל. משרדי פועל בשקיפות מלאה ללקוח תוך מתן שירות אישי המותאם לשנת 2026, וכולל שימוש בכלים טכנולוגיים (AI). והכל על מנת להעניק את התוצאה המיטבית לקהל לקוחותיי.
